<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קי"ט</h1>
<h2>דף יג.</h2>
שאלת עוד הא דאמרינן דתלמיד חכם קודם אפילו לכהן גדול עם הארץ, מי אמרינן אפילו בכהן חכם אלא שהישראל חכם יותר ממנו, וכדמוכח בהניזקין [גיטין נ"ט ב'] דרב הונא קרי בכהני ואף על גב דאיכא רבי אמי ור' אסי כהני חשיבי דארעא דישראל. תשובה כל היכא דאיכא תלמיד חכם וכהן עם הארץ מדינא תלמיד חכם קודם ואפילו הוי כהן גדול עם הארץ, כדאמרינן במגילה פרק בני העיר [כ"ח א']. ולא עוד אלא שאם לא עשה כן חייב מיתה, דגרסינן התם אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם הארץ אותו תלמיד חכם חייב מיתה שנאמר [משלי ח'] וכל משנאי אהבו מות, אל תקרי משנאי אלא משניאי. ואם היה כהן תלמיד חכם אפילו איכא ישראל תלמיד חכם גדול ממנו ראוי להקדים את הכהן. ואם עשה כן מאריך ימים, דגרסינן התם פרק בני העיר שאלו תלמידיו את רבי פרידא במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא ברכתי לפני כהן, ואקשינן למימרא למעליותא היא והאמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם הארץ אותו תלמיד חכם חייב מיתה שנאמר וכל משנאי אהבו מות, ופריק כי קאמר איהו בשוין. ופירש רבינו יעקב ז"ל דלא בשוין ממש קאמר דאם כן פשיטא דכהן קודם, אלא ששניהם תלמידי חכמים וליכא משום משנאי אהבו מות. ואלא מיהו אם רצה לקרות קודם לכהן רשאי, כמעשה דרב הונא [מגילה כ"ב א'] דקרי בכהני [ואע"ג דהוו התם רב אמי ורב אסי שהיו כהנים, ותדע] (עוד) דאי לא מאי רבותיה דרבי פרידא דלא הוה קרי, הא כולהו תלמידי חכמים נמי לא הוו קרי בפני כהן תלמיד חכם. אלא שמע מינה דכולהו קרו ואיהו לא קרי.
